אָמְרוּ
אֲנִי חָשׁוּב כְּמֵת
וַאֲנִיָּה –
שִׁבְעָתַיִם תּוּקָם
וְאָנֹכִי
בְּמוֹ יָדִי
אֶת עַצְמִי
מָחַקְתִּי
קַו לְקַו
צַו לְצַו
מִצְוַת נָשִׁים מְלֻמָּדָה
אֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה
לֹא רֻחָמָה
דָּמָמָה
הִנְנִי אֲנִיָּה בְּמַעַשׂ
אֲנִיָּה בְּפֶתַח
חַיַּי
מִכּוּר אוֹנִי אֶצְרֹף אֲנִי
עַמּוּד שֶׁל אֵשׁ אֶל מוּל עַצְמִי
עַצְמְכֶם
וְאֶת הַבְּעֵרָה
אֲשַׁלֵּם
אָנֹכִי.
מתוך: אסתר שקלים, שרקיה, כנרת-זמורה-ביתן, אור יהודה , תשס"ו
