מתוך ספר שיריה "שרקיה" בהוצאת כינרת זמורה ביתן, אור יהודה, תשס"ו
כְּשֶׁסָּבַבְתָּ עַל הַחֲמוֹר הַלָּבָן
בְּפַאֲתֵי אֶסְפָהָאן
וּבְקוֹל נִחָר זָעַקְתָּ:
" בָּזָזִי","בָּזָזִי" –
"בָּדִים", "בָּדִים"
וּמַלְכֵי הָאָרֶץ
כַּפְרִיִּים נִבְעָרִים מִדַּעַת
קָרְאוּ אַחֲרֶיךָ:
"ג'וּדֶה!" "ג'וּדֶה!" –
" יְהוּדוֹן", "יְהוּדוֹן "
מָה חָשַׁבְתָּ עֲלֵיהֶם
אָז?
וּכְשֶׁהָלַכְתָּ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ
אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יַרְאוּךָ
וְאֶסְתֵּר וּמָרְדְּכַי וְכֹּרֶשׁ הַגָּדוֹל
דְּחוּסִים
בַּבּוֹחְצֶ'ה[1]
צְרוֹר הַחַיִּים שֶׁל אֲבוֹתֶיךָ
וּמִדָּן וְעַד אֵילַת
סָבַבְתָּ עַל אוֹפַנֶּיךָ
וּבְקוֹל נֵכָר שִׁוַּעְתָּ:
"שָ-טִיחִים!", "שָ-טִיחִים!"
וּמֶלַח הָאָרֶץ
בַּעֲנִיּוּת הַדַּעַת
אַחֲרֶיךָ קוֹרְאִים:
"פַּרְסִי מִידוּנֶה[2]!"
" פַּרְסִי מִידוּנֶה!"
מָה חָשַׁבְתָּ עֲלֵיהֶם
אָז,
אַבָּא?
[1] "בוחצ'ה" – בפרסית מטפחת-צרור
[2] "פרסי מידונה" – כינוי גנאי לעולי איראן בישראל של שנות החמישים והשישים