מתוך ספר שיריה "שרקיה" בהוצאת כינרת זמורה ביתן, אור יהודה, תשס"ו
|
"אִינְשַׁאלְלָה פִּיר שִׁי "
הַלְוַאי וְתִהְיִי
זְקֵנָה
כָּךְ הָיְתָה סָבָתִי
מְבָרֶכֶת
אוֹתִי יוֹם-יוֹם
כְּשֶׁנִּפְרַדְתִּי מִמֶּנָּה
לְשָׁלוֹם
בְּפַרְסִית.
בְּיוֹם הֻלַּדְתִּי
אִחֲלוּ לִי
רֵעַי הַנֶּאֱמָנִים:
"שֶׁתִּשָּׁאֲרִי צְעִירָה לָנֶצַח"
בְּעִבְרִית צֶחָה
בְּעוֹלָם
הַשַּׁיָּךְ לַצְּעִירִים
אֲנִי מְשַׁלֶּמֶת
וּמִצְתַעֶרֶת
מַשִּׁירָה מֵעַל פָּנַי
קְמָטִים שֶׁל חַיִּים אֲרֻכִּים
נִסָּיוֹן וּבִינָה
בְּתַעַר-קַצָּבִים מְחֻכָּם
וּמִתְנַעֶרֶת
נַעֲרָה הָיִיתִי
וְלֹא זָקַנְתִּי
וְגַם רָאִיתִי
צָעִיר נֶעֱזָב
מְבַקֵּשׁ לוֹ
בְּרָכָה.