תְּפִלָּה לְנִשּׂוּאֵי בִּתִּי הַבְּכוֹרָה לְדוֹדָהּ /אסתר שקלים

אַתְּ

רֵאשִׁית אוֹנִי

וְרֵאשִׁית עֲרִיסוֹתַי

כַּלָּה

 

אַתְּ

כַּלַּת  בְּרֵאשִׁית

אֲשִׂיאֵךְ כְּמַשּׂוּאָה

כַּעֲטָרָה שֶׁעִטַּרְתְּ לִי

בְּיוֹם חֲתוּנָתֵךְ

וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבֵּךְ

לְדוֹדֵךְ בּוֹ דָּבַקְתְּ

לְבִנְיָן עֲדֵי-עַד

 

אַתָּה

בְּנִי

כְּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר

אַתָּה לִי

בֵּן פּוֹרָת יוֹסֵף

עֲלֵי עֵינִי

וְדִגְלְךּ אַהֲבָה

עָלֵינוּ

 

הֱיוּ לְאַלְפֵי רְבָבָה

כְּרָחֵל וְלֵאָה

כְּבֵית פֶּרֶץ אֲשֶׁר לִיהוּדָה

וכִּשְׁתִילֵי  זֵיתִים סְבִיב שֻׁלְחָנִי

וְתִקְוָה לַאַחֲרִיתִי

ואֲשׁוּרֶנָּה