כּוֹס הַקִּדּוּשׁ שַׁל סַבָּא רַבָּא / אסתר שקלים

בְּשַׁבַּת בַּר-מִצְוָה

הֶעֱנִיק לִי אַבָּא

אֶת כּוֹס הַקִּדּוּשׁ

שֶׁל סַבָּא רַבָּא,

פִּיאָלֶה בְּרָכָה [1]

שֶׁל ר' אַבְרָהָם חַכַמְזָדָה ^[2]

שֶׁהָיְתָה

כֻּלָּהּ כֶּסֶף טָהוֹר נוֹהֵר

בְּמִין נֹגַהּ אוֹר בּוֹעֵר

וְעָלֶיהָ בּוֹלְטִים עִטּוּרִים

מָגֵן דָּוִד וּמְנוֹרָה בַּת שִׁבְעָה קָנִים

כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים.

 

כְּשֶׁסַּבָּא רַבָּא עַל הַיַּיִן קִדֵּשׁ

קָרְנוּ פָּנָיו כְּמוֹ לַהַב שֶׁל אֵשׁ

מַשַּׁק כַּנְפֵי מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן

לִוָּהוּ זָקוּף בְּהָדָר וְגָאוֹן .

 

וּכְשֶׁנּוֹלַדְתִּי אֲנִי

בֶּן בְּכוֹר לְאָבִי

קִבֵּל הוּא מִסָּבִי

אֶת הַכּוֹס הַהִיא:

דּוֹרוֹן לְהֶמְשֵׁךְ הַשּׁוֹשֶׁלֶת

אוֹת לַחֻלְיָה בְּשַׁרְשֶׁרֶת.

הִנִּיחָהּ אָבִי בַּמִּזְנוֹן לְמַזְכֶּרֶת

וּמָצָא לִשְׁתִיָּה כּוֹס מוֹדֶרְנִית, אַחֶרֶת.

 

בְּשַׁבָּת בַּר-מִצְוָה

הֶעֱנִיק לִי אַבָּא

אֶת הַכּוֹס בַּסָּלוֹן

שֶׁשָּׁכְבָה כְּלוּמָה בַּמִּזְנוֹן.

 

דָּהָה הַמָּגֵן בַּאֲבַק הַשָּׁנִים

הַכֶּסֶף דָּעַךְ, כָּהוּ הַקָּנִים

וְרַק זִיק שֶׁל בָּרָק, מִין גַּחֶלֶת לוֹחֶשֶׁת

נִבַּט מֵהַכּוֹס, קוֹרֵא לִי לָגֶשֶׁת.                                                  

 

וּלְאוֹתוֹ הַנֹּגַהּ נִכְסַפְתִּי כֻּלִּי

אֶת זֹהַר הָאֵשׁ לַחְשׂף בְּעַצְמִי.

נָטַלְתִּי הַכּוֹס וְסָבָּא עִמִּי

וְרַחַש כְּנָפַיִם לוֹחֵשׁ בְּאָזְנִי :

"יוֹם הַשִּׁשִּׁי וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם

וַיְכַל אֱלֹקִים… מִכָּל מְלַאכְתּוֹ…"

וַאֲנִי

אֶת מְלַאכְתִּי

 רַק הִתְחַלְתִּי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מתוך: אסתר שקלים, שרקיה, כנרת-זמורה-ביתן, אור יהודה, תשס"ו

 

[1] "פִּיאָלֶה בְּרָכָה" – בשפה הפרסית- יהודית: "כוס הברכה", כינוי לגביע הקידוש.

 

[2] "חכמזדה"– שם משפחה פרסי – יהודי שמשמעותו "בן הרב ".