כַּפָּרוֹת/ אסתר שקלים

בָּטַחְתִּי בְּמַחְלְצוֹתַי

אָמַרְתִּי לַמַּסֵּכָה

אַתְּ אָדוֹנָי

וְלַחֲלִיפָה סָגַדְתִּי

וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר

וַתִּפָּקַחְנָה עֵינַי

וָאֵדַע

עֵרוֹמָה אֲנִי

וְלֹא הִתְבּוֹשַׁשְׁתִּי

וָאֶגָּלֶה

וָאֶשְׁזֹר לִי

כְּתֹנֶת-אוֹר

מִצּוּר מַחְצַבְתִּי

כּוּר-אוֹנִי

בְּאֵר-חַיַּי

וָאֶהִי

עוֹטָה אוֹר כַּשַּׂלְמָה

וּבָהֶם

לֹא אֶבְטַח עוֹד.

זוֹ חֲלוּפָתִי

זוֹ תְּמוּרָתִי

זוֹ הַחֲלִיפָה

תֵּלֵךְ לְכַפָּרוֹת

וַאֲנִי

אֵלֵךְ

לְחַיִּים חֲדָשִׁים

וּלְשָׁלוֹם.

מתוך: אסתר שקלים, שרקיה ,כנרת-זמורה-ביתן, אור יהודה , תשס"ו