כְּשֶׁאֲמַלֵּא אֶת כְּרֵסִי / אֶסְתֵּר שְׁקָלִים

"בְּרוּרִיָּה אֵשֶׁת רַבִּי מֵאִיר… שֶׁלָּמְדָה שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת בְּיוֹם…

והָיְתָה חֲרִיפָה כָּל כָּך וּבַעֲלַת זִכָּרוֹן…"

(תרגום מארמית, תלמוד בבלי, מסכת פסחים דף סב עב)

"אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא… בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעֲלָהּ … … לֹא יִכְבֶּה בַּלַּיְלָה נֵרָהּ…צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ…"(מִשְׁלֵי לא)

"רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ" (שיר השירים ו, ט)

כְּשֶׁאֲמַלֵּא אֶת כְּרֵסִי

בְּשַׁ"ס וּפוֹסְקִים

הַיִוָּתֵר שַׁם מָקוֹם

גַּם לָרֶחֶם?

וּכְשֶׁשְּׁלשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת אֶשְׁנֶה

בְּיוֹם

וְגַם בַּלַּיְלָה

לֹא יִכְבֶּה נֵרִי –

הֲיִבְטַח בִּי לֵב בַּעֲלִי?

הֲאֶצְפֶּה הֲלִיכוֹת בֵּיתִי?

וְרָאוּנִי בָּנוֹת-

הַיְּאַשְּׁרוּנִי ?

מתוך: אסתר שקלים, שרקיה ,כנרת-זמורה-ביתן, תל-אביב, תשס"ו