הִתְאוֹרַרְתִּי בַּבֹּקֶר
וְהִנֵּה עֲלָטָה
וְגֵיא צַלְמָוֶת
וּפַחַד הַיּוֹם
וָאִירָא
וְאַתָּה רוֹאִי
בְּמַסָּע תּוֹכִי
עֲצָמַי אֲבַקֵּשׁ
עֲצָמַי הָאוֹבְדִים
הַדְּחוּקִים
עַצְמִי הַיַּלְדָּה
שֶׁאֻלְּמָה וְנָדַמָּה
עַצְמִי הַתַּמָּה
כְּלוּמָה בְּאֵין לָמָּה
עַצְמִי הַשְּׂמֵחָה
הֲלוּמָה וְלֹא קָמָה
וְאַתָּה אוֹרִי
בְּחֶשְׁכַת תּוֹכִי
וְאַתָּה עִמָּדִי
וַאֲנִי עִמָּדִי
לֹא אִירָא.
מתוך: אסתר שקלים, שרקיה,כ נרת-זמורה-ביתן, אור יהודה, תשס"ו




