תּוֹמְבּוּן / אסתר שקלים

כְּשֶׁהָרַב אַמְנוֹן יִצְחָק

מוֹפִיעַ

בַּשַּׂלְמָה שֶׁל סָבוֹ מִתֵּימָן

מוֹחֲאִים לוֹ כַּפַּיִם

וּמוֹדִים:

מָסֹרֶת אֲבוֹתָיו בְּיָדוֹ

 

וּכְשֶׁאֲנִי

מוֹפִיעָה בַּ"תּוֹמְבּוּן",                                        

הַמִּכְנָס שֶׁלָּבְשָׁה סָבָתִי הַצַּדֶּקֶת

מַזָל חַאנּוּם[1]                                                                

בְּאֶסְפָהָאן ,                                              

סוֹפְקִים לִי כַּפַּיִם

"לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה"

וְנָדִים לָהּ

 

וַאֲנִי

מוֹרֶשֶׁת אִמָּהוֹתַי בְּיָדִי

עֹז וְהָדָר לְבוּשִׁי

וְאֶשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן.

 

 

 

מתוך: אסתר שקלים, שרקיה ,כנרת-זמורה-ביתן, אור יהודה , תשס"ו

 

[1] "חַאנּוּם" בפרסית : גברת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s