הִיא יָלְדָה לָהּ
וְאַתְּ – שִׁיר בָּרָאת!
יְרָחִים מוּעֲקַת נִשְׁמָתֵךְ
וּבְעֶצֶב הוֹרָתוֹ
כְּחַוָּה
לָהּ – כִּסֵּא אֶלִיָּה הַיָּשִׁישׁ
וְלָךְ – כֵּס
לָהּ – פֶּרֶשׁ וְרֶפֶשׁ
וְלָךְ – הַגְּדֻלָּה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַהוֹד
וְהַנֶּצַח
וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים
לָהּ בֵּן
אוּלַי יַעֲקֹב, אוּלַי עֵשָׂו
לָהּ
וְשִׁירֵךְ
לֹא לָךְ הוּא
אִמּוֹ וּמוֹלַדְתּוֹ
לֹא יַגִּיד
לֹא יָדַע
לֹא שָׁאַל
וְלֹא חַנָּה אַתְּ
וּכְאֵם-סִיסְרָא בַּחַלּוֹן לֹא תַּבִּיטִי
לֹא שַׁכּוּלָה
לֹא אֵם
עֲקָרָה
מתוך: אסתר שקלים, שרקיה ,כנרת-זמורה-ביתן, אור יהודה , תשס"ו