שֶֹרַח /אסתר שקלים

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה

עָלְתָה דּוֹדָתִי מוֹרְבָרִי  חַאנוּם

לַמְּעָרָה שֶׁל שֶׂרַח בַּת אָשֵׁר[1]

וְנִפְקְדָה.

שֶׂרַח

שֵׁם קָדוֹשׁ

 בְּאֶסְפַהָאן

 

 וּכְשֶׁנּוֹלְדָה שֶׂרַח

לְמוֹרְבָרִי חַאנוּם

הֶהֱבִילוּ נִיחוֹחוֹת הָאֶסְפָנְד[2]  

עִם צָהֳלוֹת  הַ-לוּ-לוּ-לוּ                     

שֶׁהִרְחִיקוּ אֶת הַשֵּׁדִים וְהָרוּחוֹת הָרָעוֹת

וְרָשְׁמוּ לִפְקֻדָּתָהּ

חַיִּים מְתוּקִים

 וְשָׁלוֹם

וּבְיוֹם פְּקֻדָּה

כְּשֶׁשָּׁבָה שֶׂרַח לְאָהֳלֵי יַעֲקֹב

פָּקְדוּ עָלֶיהָ

כָּאן

עֲווֹן אֲבוֹתֶיהָ

וּמַעַלְלֵי-שְׁמָהּ

וְנִסְתָּרְחָה.

                                          

וַיִּקָּרֵא שְׁמָהּ

בְּיִשְׂרָאֵל

בָּשְׂמַת

 

שֹרַח

שֵׁם בָּאוּשׁ

בְּתֵל אָבִיב

לֹא יַעֲלֶה וְלֹא יָבוֹא

לֹא יַגִּיעַ וְלֹא יֵרָאֶה

לֹא יֵרָצֶה וְלֹא יִשָּׁמַע

לֹא יִפָּקֵד וְלֹא יִזָּכֵר

 

שֹרַח

בַּת אָשֵׁר

נִפְקְדָה

 

 

מתוך: אסתר שקלים, שרקיה ,כנרת-זמורה-           ביתן, אור יהודה , תשס"ו

[1] שרח בת אשר – נכדתו של יעקב אבינו. לפי המדרש, היא זו שבישרה לו כי יוסף חי במצריים. כאות- הוקרה בירך אותה יעקב בחיי-נצח.  לפי האגדה הגיעה שרח יחד עם גולי- יהודה לעיר אספהאן בפרס. המערה הקרויה על שמה על- יד העיר נחשבת לאחד המקומות הקדושים ביותר ליהודי איראן ואליה היו עולים לרגל במהלך השנה ובעיתות מצוקה קהילתית ואישית (בעיקר בראש השנה). נשים שנפקדו בזכותה וילדו בת, קראו לתינוקת בשם "שרח".

3 אספנד –זרעוני צמח הפיגם (הניקרא בערבית: שדאב, רודה או פיג'ן). יהודי פרס נהגו להשתמש בהם כקטורת להרחקת מזיקים למיניהם.

 

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s