כְּשֶסָבָתִי הָיְתָה שׁוֹמַעַת
אֶת קוֹל צְחוֹקִי הַמִּתְגַּלְגֵּל
מִכָּל הַלֵּב
הִיא
הָיְתָה מִתְכַּוֶּצֶת
בְּאֶסְפָהָאן
יָדְעָה כָּל תִּינֹקֶת פּוֹעָה
כִּי "דוֹחְתָרֶ נָגִ'יבּ",
נַעֲרָה פַּרְסִיָּה צְנוּעָה וַחֲסוּדָה,
צוֹחֶקֶת "בְּלָבֶּה בַּסְתֶה"-
בִּשְׂפָתַיִם חֲתוּמוֹת
שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת
וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמַע
שְׂאִי קוֹלֵךְ
בְּבֶכִי, בְּתַחֲנוּנִים, בְּקוֹל מַר
בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה
אוֹ כְּקוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר
אַךְ אַל
תַּשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ
בִּשְׂחוֹק
כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב
לִצְנִיעוּתֵךְ