קוֹל בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת / אֶסְתֵּר שְקָלִים

כְּשֶסָבָתִי הָיְתָה שׁוֹמַעַת

אֶת קוֹל צְחוֹקִי הַמִּתְגַּלְגֵּל

מִכָּל הַלֵּב

הִיא

הָיְתָה מִתְכַּוֶּצֶת

 

בְּאֶסְפָהָאן

יָדְעָה כָּל תִּינֹקֶת פּוֹעָה

כִּי "דוֹחְתָרֶ  נָגִ'יבּ",

נַעֲרָה פַּרְסִיָּה צְנוּעָה וַחֲסוּדָה,

צוֹחֶקֶת "בְּלָבֶּה בַּסְתֶה"-

בִּשְׂפָתַיִם חֲתוּמוֹת

שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת

 וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמַע

 

שְׂאִי קוֹלֵךְ

בְּבֶכִי, בְּתַחֲנוּנִים, בְּקוֹל מַר

בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה

אוֹ כְּקוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר

 

אַךְ אַל

תַּשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ

בִּשְׂחוֹק

כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב

לִצְנִיעוּתֵךְ