וְאָז הֵבַנְתִּי
יֵשׁ מֵהֶם הַחוֹשְׁבִים
שֶׁהוֹרַי לֹא
הָיוּ בְּמַעֲמַד הַר סִינַי
גַּם לֹא אֲבוֹתַי
וַאֲבוֹת-אֲבוֹתַי
טִפְּסוּ אָז עֲדַיִן עַל הָעֵצִים בְּפָרָס
בְּוַדַּאי
שֶׁהֲרֵי
בְּיִידִישׁ לֹא הָגוּ
בְּחֻקּוֹת הַקְּנֵיְידַלַךְ[1] וּמִשְׁפָּטָיו לֹא הָלְכוּ
וּבְמִדּוֹת הַשְּׁטְרַיְמְל[2] לֹא דָּרְשׁוּ
וַאֲנִי
עֲדַיִן מְהַלֶּכֶת
אַחֲרָיו בַּמִּדְבָּר
בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה
תָּרָה אַחַר
אוֹתוֹ מַעֲמָד.
מתוך: אסתר שקלים, שרקיה, כנרת-זמורה-ביתן, אור יהודה , תשס"ו
[1] קניידלך – מאכל אשכנזי ידוע.
[2] שטריימל – כובע שהיה אופייני לרבים מהיהודים במזרח אירופה בעבר, ובימינו נחבש על ידי קבוצות של חרדים אשכנזים.
ד"ר אסתר שקלים 